קצת היסטוריה

בשנת 1976 היו בארץ מעט מאוד קהילות ביחס להיום. בראשון לציון התגוררו שתי משפחות משיחיות בלבד, ולא הייתה קהילה לבקר בה. ברוך וברכה מעוז היו הראשונים שהתחילו קהילה באזור זה. מפגשי הקהילה התחילו בדירתם וכללו את שניהם ואת שתי בנותיהם הקטנות. כעבור מספר חודשים מאמינים מהסביבה פנו לברוך עם הצעה לאחד את הכוחות על מנת ליצור "התחברות" – התכנסות של מאמינים על בסיס קבוע למטרת לימוד מדבר ה', ואם יתאפשר – לפעול בכיוון הקמת קהילה.

כשהחלה הקבוצה להיפגש על בסיס קבוע, יצאו החרדים נגד המאמינים בשורה של מעשי אלימות, איומים והשמצות. ואילו מאמציהם השיגו תוצאה הפוכה. כרזות תלויות המזהירות את האוכלוסייה מפני משיחיים וכתבות שפורסמו במדיה אודות נוכחותם של המאמינים בעיר עזרו לבסס קשר רחב יותר עם האוכלוסייה המקומית.

בשנת 1977 בחרה הקהילה את ראשוני זקניה. כעבור מספר חודשים נבחר גם השמש הראשון.

בשנת 1978 כאשר מספר המבקרים בקהילה גדל ל-18 משפחות, חסד ואמת ניסחה את תקנון האמונה שלה כמסמך משפטי על מנת להירשם כעמותה. וכאשר מספר המבקרים גדל ל-70 איש, זה הפך אותה לאחת הקהילות הגדולות בארץ.

מאותה העת התאספה הקהילה בעיר רחובות, באולם קטן, ללא חדרים נוספים מלבד חדר נוחיות אשר שימש לכיתת לימוד של בית ספר שבת לילדים. החרדים ברחובות, כמו עמיתיהם בראשון לציון, לא שמחו יתר על המידה על הימצאותם של מאמינים בישוע בעירם והפעילו גם הם התנגדות.

בשנת 1982 התרחש קרע, כאשר אחד הזקנים הגיע למסקנה שיהודים משיחיים מחוייבים לשמור את תורת משה, ומספר רב של חברי הקהילה עזבו בעקבותיו.

בינתיים הוצאת הגפן (תחת האירגון CWI) רכשה מבנה באזור תעשייה של ראשון לציון ובנדיבות הלב איפשרה לקהילה להשתמש במבנה.

בשנת 1983 ישראלי צעיר ממוצא פרסי שלמד בארה"ב והכיר שם את האדון, חזר לארץ כדי למלא את חובתו האזרחית – להתגייס לצה"ל. הקהילה הקטנה של 30 מבקרים שמחה מאוד על הצטרפותו לקהילה. למרות התנגדות המשפחה, אלוהים הוביל את דוד צדוק בשלושים שנים האחרונות בדרכי פלא אל עמדתו הנוכחית כרועה קהילת חסד ואמת.

הקהילה גדלה במספר המבקרים. היו כמה אנשים חדשים שהיו מוכשרים ללמד ולהנחות את האסיפות. ב-1990 התווספו שני זקני עדה בהתלמדות והוקם ועד שמשים.

כמו כן, ב-1990 החלה עלייה המונית מברה"מ לשעבר. נכון לאותה העת מנתה הקהילה כ-40 חברים. הם קיבלו את העולים החדשים בשמחה רבה ובאהבה. הקהילה עמדה בפני אתגרים ממשיים: כיצד לקלוט את החברים החדשים? התקבלו החלטות מיידיות להגשת עזרה. הקהילה סיפקה תרגום לרוסית, אנגלית, יידיש ורומנית על מנת שכל הנוכחים יוכלו להבין את תכני האסיפה ולשמוע את דבר ה' בשפתם. נעשו מאמצים עצומים במטרה לעזור לעולים להיקלט היטב במדינה החדשה.

ב-1991 הקהילה יזמה הקמת קרן סיוע לעזרה הדדית – קרן יד עזר, אשר החליפה את שמה לקרן תקומה – על מנת לעזור למשפחות נזקקות לרכוש דירה, ללמוד מקצוע ולהפוך לעצמאיים מבחינה כלכלית.
ואילו העולים, מצידם, נאלצו להשקיע מאמצים רבים, כדי לקבל דרכים חדשות באשר להתנהלות קהילתית. הכול היה נראה שונה: סדר האסיפה, התנוחה המקובלת בתפילה, קוד הלבוש, שמירת חגי ישראל, ואפילו סגנון שירי ההלל.

ב-1996 מנתה הקהילה כ-400 חברים והמשיכה לגדול. מקום ההתאספות היה צפוף עד בלי די. הקהילה החליטה לרכוש שטח על מנת לבנות מבנה המותאם לכמות המבקרים ההולכת וגדלה. עם עזרה נדיבה של חברים מחו"ל נקנה שטח באזור תעשייה כנות. עקב העומס במבנה של הוצאת הגפן הוחלט לחלק את אסיפות השבת לשתיים: האסיפה המרכזית בראשון לציון ואסיפת ערב באשקלון. הזקנים, כל אחד בתורו, דרשו מדבר ה' באשקלון.

ב-2003 ברוך מעוז, ששירת את הקהילה כרועה במשך 20 שנה, הודיע על כוונותיו לפרוש בעוד 5 שנים. הוקם ועד חיפוש רועה קהילה וגובשה טיוטת פרופיל. נבחנו מספר מועמדים ולבסוף הקהילה בחרה ברועה קהילה מארה"ב בריג ג'ונס שהצטרף לקהילה ב-2009 והוסמך כרועה ב-2010. מספר חודשים מאוחר יותר הקהילה חוותה עוד נקודת מפנה, כאשר שניים מזקניה התפרדו מהקהילה על מנת להקים קהילה דוברת רוסית.

בחסד אל, מהר מאוד ספסליה של הקהילה התמלאו שוב, והפעם גם באוכלוסייה מהמוצא האתיופי. הקהילה תמיד קיבלה אל תוכה בשמחה אחים ואחיות מכל המוצאים והלאומים.

באוקטובר 2011 רועה הקהילה בריג הודיע על התפטרותו מתפקידו וחזרתו לארה"ב. מספר חודשים לאחר מכן, ועד הזקנים המליץ למנות את דוד צדוק כרועה, והקהילה קיבלה את מועמדותו של דוד בשמחה. נאמנותו של דוד לקהילה במשך שנים רבות ושירותו המסור היו לעדות ולאישור על יכולותיו לשרת כרועה הקהילה, כמו כן הכשרתו בסמינרייה התיאולוגית של ווסטמינסטר באסקנדידו שבארה"ב.

בינואר 2013 דוד צדוק הוסמך כרועה קהילה של חסד ואמת ובאפריל 2013 הקהילה חנכה את בית הקהילה החדש בכנות. הקהילה העבירה סופית את אסיפות השבת בספטמבר 2014, אם כי טרם הסתיים תהליך קבלת כל האישורים. הקלק כאן לקרוא עוד על פרוייקט בית הקהילה החדש.

כיום אסיפותנו בשבת מחולקות לשני חלקים: האסיפה המרכזית, שכוללת דרשה, שירי הלל, תפילה והודעות; ובית ספר של שבת למבוגרים, נוער וילדים המחולקים לארבע כיתות. כמו כן, קבוצת הנוער וקבוצת בוגרים צעירים נפגשים על בסיס קבוע ולוקחים חלק פעיל בחיי הקהילה. בשנים האחרונות התברכנו לראות צעירים ובני נוער רבים מחליטים להקדיש את חייהם לישוע ולהיטבל.

הקהילה מעורבת בשירות ובישור לניצולי השואה ולוחמי מלחמת העולם השנייה במועדונים ובהוסטלים, וגם מארגנת אירועים בבית הקהילה במטרה לעודד אותם ולהפגין כלפיהם אהבת אלוהים. האחראי והיוזם של שירות מיוחד זה הוא אדוארד גולדר, שמש ומבשר הקהילה.

אנו שואפים ביתר שאת להגביר את תרומתנו לחברה הישראלית ולקהילת המשיח בארץ. אנו מייחלים להיות מרכז הלימוד של הכתובים ושל כל תחומי החיים המשיחיים.